עיקרי הדברים:
1. 1. התובעים, רכשו מהנתבעת 3, באמצעות סוכנות הנסיעות - הנתבעת 1 והנציגה מטעמה, הנתבעת 2, שני כרטיסי טיסה לארה"ב וחזרה,
התקפים לשנה בעלות של- 2248 $. מועד הטיסה נקבע לתאריך 25.8.06 ומועד החזרה נקבע לתאריך 25.9.2006 (להלן - "התאריכים המקוריים"). בתחילת חודש ספטמבר 2006 פנה אביו של התובע לנתבעת 2, וביקש ממנה לדחות את מועד החזרה למועד מאוחר יותר. הנתבעת 1 ביטלה, לבקשתו, את תאריך החזרה שהוזמן והיה על התובעים להודיע על מועד חלופי,
מאוחר יותר.
2. 2. בחודש ינואר 2007, שב אביו של התובע אל נתבעת 2, בכדי לקבוע את מועד החזרה, אך אז התברר לו כי הכרטיסים בוטלו ע"י הנתבעת 3, עקב אי התייצבות התובעים לטיסה, בתאריך שהוזמן 25.9.06, משלא הודע למי מהנתבעים על תאריך חילופי מהמוזמן. פניה לנתבעת 3 להנפקת כרטיסים חלופיים נדחתה על ידה. כתוצאה מכך, נדרשו התובעים לרכוש מכספם כרטיסי טיסה חלופיים.
3. 3. נתבעת 3 טוענת, כי התובעים פעלו בניגוד לתנאים המוסכמים והידועים מראש של הכרטיסים, שמחייבים לשנות את מועד הטיסה חזרה, בכפוף לקביעת מועד חלופי. התובעים רכשו כרטיסים מסוג SLRCIL, שהינם כרטיסי טיסה מוזלים, אשר אינם מקנים לבעליהם זכות ביטול, לאחר טיסת הלוך, ו/או קבלת החזר עלות הימנו. לפי התנאים, ניתן לבצע שינויים במועד הטיסה חזרה, כל עוד מועד החזרה החדש יחול, בתוך שנה ממועד תחילת הטיסה, וכל עוד השינוי מתבצע
עד
לתאריך המקורי של החזרה. מאחר, והתובעים לא הודיעו על תאריך חילופי לטיסה עד למועד תאריך החזרה ועשו זאת רק במועד מאוחר יותר, אזי בוטלו הכרטיסים, באופן שאינו מאפשר להם זכות לכרטיסים אחרים תמורתם. בנוסף, בכפוף לתנאים, היה על הנתבעת 2, לחייב את התובעים בסך 50$ על שינוי מועד החזרה ובעיקר לקבוע מועד חלופי תחת הביטול. משלא עשו כן, אין להם להלין אלא על עצמם.
4. 4. נתבעות 1 ו-2 טוענות, כי נתבעת 3, היא, אחראית לתשלום פיצוי, אם וככל שייפסק, הואיל ועמה נקשרו התובעים בהסכם. בנוסף, מאחר ונתבעת 3, היא גם המוביל האווירי וגם מנפיק הכרטיסים, הרי שבמידה ותנאי הכרטיסים מגבילים את הנוסעים בשימוש כלשהו, אזי מן הראוי היה, כי תנאי ההגבלה יכתבו על גב הכרטיס באופן ברור ומובן. לגופה של התביעה, הן טוענות, כי הן התובע והן אביו, אשר ביצעו מספר פעמים שימוש בכרטיס המכונה "כרטיס פתוח", ידעו מניסיונם והדבר אף הוסבר להם, הן במעמד הרכישה והן במעמד קבלת הכרטיסים, על הפרוצדורה הנדרשת לביצוע שינוי, במועד החזרה.
דיון:
5. 5. אין מחלוקת עובדתית, כי הנתבעות 1 ו-2, אפשרו לתובעים לבטל את מועד החזרה, בתחילת ספטמבר 2006 ולא התנו את הביטול, במסירת מועד חלופי תחתיו,
בעת ביצוע הביטול. בנוסף, מוסכם, כי התובעים או מי מטעמם, לא בקשו מהנתבעת 2, מועד טיסה חלופי עד תאריך 25.9.2006, שהינו המועד שנקבע לטיסה חזרה, והמועד הקובע למתן מועד חלופי. עוד מוסכם, כי נתבעות 1 ו-2 לא גבו דמי שינוי מהתובעים, בסך 50 $.
6. 6. בעניינינו המחלוקת העובדתית שנותרה היא, האם נאמר לתובעים או למי מטעמם ע"י נתבעות 1 ו-2, על חובת מסירת מועד חלופי לטיסת חזור, כדי שניתן יהיה לממש את הכרטיסים, בטרם חלוף המועד המקורי.
7. 7. בראשית יוער, כי התרשמתי מהעדויות, כי היה ידוע לנתבעת 1 ו-2 כי תאריך החזרה המקורי יוחלף ע"י התובעים, הואיל והתובעים הביאו לידיעתם בזמן הזמנת הכרטיסים כי הם ממתינים לקבלת אשרה מרשות ההגירה בארה"ב. (עמוד 1 שורות 8-7, עמוד 2 שורות 16-13). בנוסף, נתבעות 1 ו-2, ככל הנראה, אפשרו לתובעים לבטל את תאריך החזרה, מבלי לקבוע מועד חלופי לחזרה ביום הביטול, ובכך נמנעו מחיובם בתשלום דמי שינוי, בסך 50 $.
8. 8. מר קברי (אביו של התובע) העיד, כי לא נאמר לו ע"י הנתבעת 2, על איזו שהיא מגבלה לעניין תאריך שינוי מועד החזרה (עמוד 2 שורות 4-2). בנוסף, התובעת העידה, כי
"לא היה לנו מושג שצריך לתת תאריך חלופי" (עמוד 5 שורה 4). לעומת זאת, נתבעת 2 העידה, כי
"אמרתי לו וכן גם אורה שצריך להודיע לפני ה-25.9 (התאריך המקורי שמולא)
לקבוע תאריך חדש" (עמוד 3 שורות 7-6). בחקירה הנגדית העידה הנציגה, כי
"אמרנו לו בע"פ שצריך לקבוע תאריך לפני 25.9" (עמוד 3 שורה 14). כך גם עולה, מעדותה של נתבעת 2, כי היא ו/או נציג אחר מטעם נתבעת 1 לא נתנו לתובעים, שום הסבר כתוב לעניין הביטול, אלא האינפורמציה נמצאת במחשב (עמוד 3 שורות 14-13).
מסקנות:
9. 9. אין מחלוקת כי אכן התנאים של כרטיסים מסוג SLRCIL, שהינם כרטיסי טיסה מוזלים, מקנים, לבעליהם זכות ביטול טיסת חזור, רק עד לתאריך המקורי שנקבע לטיסת חזור ובכפוף להזמנת מועד חלופי. כל שינוי במועד חזרה, דורש תשלום קנס בסך של 50$. חזקה על הנתבעות 1 ו-2 כסוכנות נסיעות, כי הן היו מודעות היטב לתנאים אלו, והדבר אף לא הוכחש על ידן. לטענתן, האינפורמציה, מצויה במחשב, ולא ניתנת על ידם, הנחיה ספציפית בכתב ו/או בתנאים הכלליים לביטול, לרוכשי כרטיסים כאלו ובכלל זה לתובעים שרכשו כרטיסים אלו. הדברים נמסרים, בבחינת תורה שבעל-פה. מנגד, הנתבעת 1, מצאה לנכון, לדרוש מהנתבעת 3 לפרט את תנאי הכרטיסים, בכתובים, על גב הכרטיס, באופן ברור ומובן (כאמור בסעיף 7 לכתב ההגנה).
10. 10. מכך ניתן ללמוד, כי גם נתבעות 1 ו-2 סברו, כי ראוי שתנאי הביטול יועלו על הכתב, הגם שהן עצמם לא מצאו לנכון, להוציא זאת בכתובים, ללקוחותיהם, בכדי ליידע אותם כדבעי, אלא הסתפקו במסירת מידע חשוב זה בעל-פה.
11. 11. על הנתבעות 1 ו-2, לנהוג בנאמנות ובדרך מקובלת כסוכני נסיעות, ולמסור ללקוחות את כל המידע שיש בידן בזמן המהותי לעסקה, (ראה: בר"ע (מחוזי-ירושלים) 3278/01 -
רענן בר-טוביה נ'
רג'ואן נסיעות בע"מ, תק-מח 2002(1), 130). עליהן לנהוג במקצועיות ובמיומנות במתן השירות ללקוחות ולא להסתפק במסירת מידע בע"פ, או בהתבסס על ניסיון קודם של לקוחות. לאור זאת, חובתן של נתבעות 1 ו-2 היתה לידע את התובעים בדבר תנאי הכרטיסים, בעיקר לאור נסיבות ההזמנה וקביעת מועד החזרה המקורי, שהיתה סבירות גבוהה מראש, שיוחלף.
12. 12. מעבר לכך, גם אם אביו של התובע, לא יכול היה למסור מועד חלופי ביום הביטול, היה על הנתבעות 1 ו-2 להתנות את הביטול במסירת מועד חלופי, או לחלופין לתת לו
אישור בכתב על הביטול ועל התנאי המחייב למתן מועד חלופי, לפני תאריך החזרה המקורי. זאת הואיל והן חרגו מתנאי הביטול, במתן אפשרות לביטול
ללא מסירת מועד חילופי.
13. 13. מהמחלוקת העובדתית שהיתה בין התובעים לבין נתבעות 1 ו-2, אכן, כי עולה ספק האם נמסר לתובעים, התנאי למסירת מועד אחר לחזרה, ומשמעות ביטול כרטיס ללא מועד חלופי תחתיו. יתכן, וסביר להניח, כי הנתבעות רצו למנוע מהתובעים הוצאה של 50$, שהיה ראוי שישכילו לדרוש זאת, ובכך למנוע הפסד זכות מימוש הכרטיסים, שעלותם גבוהה יותר. מעבר לכך יוער כי הנתבעות 1 ו-2, פעלו שלא על פי התנאים והנהלים המקובלים של הנתבעת 3, כאשר אפשרו לתובעים
לבטל בלבד את המועד המקורי שנקבע, וזאת במקום לבצע ביטול ולקבוע מועד
חלופי בו-זמנית. התרשמתי מעדותו של הנתבעות 1 ו-2, כי זו מדיניות הנוהגת אצל סוכני הנסיעות, אשר הרע לתובעים, בסופו של יום, וראוי היה שלא ינהגו על פיה.
14. 14. התנהלות התובעים גם היא כשלה. כפי שעולה מהעדויות, התובע, נסע בעבר ב"כרטיס פתוח", וידע לבטל את מועד חזרה ולתת אחר במקומו, בטרם התאריך המקורי לחזרה. גם כך אביו של התובע, ידע או אמור היה לדעת, על התנאים לביטול, לאור נסיעותיו הרבות ושימוש קודם על ידו ב"כרטיס פתוח". התנאים המינהלתיים, לשינוי מועד החזרה, היו אם כן ידועים או צריכים להיות ידועים להם מניסיונם הקודם.
15. 15. לפיכך, אף שנתבעות 1 ו-2 צריכות היו
להימנע מהביטול עד למתן מועד חלופי, או לחילופין לתת על כך אישור בכתב, לנוכח הסטייה מהתנאים בביצוע הביטול, יש לתובעים רשלנות תורמת כבדה, במחדלם במתן מועד אחר בזמן, לאור ניסיון קודם של התובע ואביו (שהודיע על הביטול) כאמור לעיל.
16. 16. בקביעת גובה הפיצוי, אין להתעלם מסוג הכרטיסים שהוזמנו, ובהתחשב בהיותם כרטיסים מוזלים, אשר אינם מאפשרים ביטול ללא מתן מועד חלופי, להבדיל מכרטיסים יקרים יותר המאפשרים זאת, כפי שעולה מדברי הנתבעת 3.